samedi 8 avril 2017

הכנות אחרונות לחג הפסח




בטוניסיה בימים האחרונים לפני פסח היו מתרוצצים לקניות והשלמות לפני החג.  בשוק הירקות כמובן ליצירת מלאי מספיק של תפוחי אדמה, לרכישת ביצים טריות, חסה ושאר ירקות.

מוצרי המכולת כשרים לפסח היו מרוכזים במחסנים אשר נפתחו סמוך לימי החג ולצרכיו. בעיר ספאקס בה גדלתי, הרב אהרון אלוש סיפק לכל האוכלוסייה היהודית בעיר את כל מצרכי המזון הכשרים לפסח, קרי, מצות, אורז, קמח תפוח אדמה, קמח מצא, סוכר, קפה, עוגיות, קפה נמס, ריבות, תבלינים, הכל מכל כל תחת קורת גג אחת. ארוז וקח בלי חשש חמץ.

הרב אהרון אלוש נולד עיוור. נכות זו לא פגמה במהלך עבודתו : הוא החזיק את עסקו ביד רמה. ידע בדיוק מה להזמין, כמה ומהיכן לקהילה המונה חמש אלף תושבים. הוא ניהל את חשבונותיו, ידע בעל פה מה הכנסותיו, מה הוצאותיו ומהן התחייבויותיו.  

הרב אהרון אלוש  התגורר בהצטלבות הדרכים -  l'Ancienne Gendarmerie -, הוא ביקר  כמובן בבית הכנסת וידע מזכרון את חמישה חומשי התורה. לא אחת תיקן את הקורא בתיבה אם טעה. אהרון נשא אישה והוליד שני ילדים, בת ובן נסים ורחל ומיד והתאלמן.

הוא גידל את ילדיו לבדו וביצע את תפקיד האב והאם כאחת. הוא השכים קום, הלביש את הילדים, הכין אותם ללימודים. הוא בישל וכיבס. כאשר הבת החלה לגדול היא עברה לגור  בבית אחיו, מהטעם שנערה צריכה יד של אישה מכוונת, לדידו. היא חייה בבית דודה עד ליום נישואיה.

הרב אהרון גם דאג למשלוח יד לבנו נסים אשר הפך במרוצת הזמן למלך הסנדוויץ' הטוניסאי המקומי בסטנד שלו הממוקם מול בית הקפה לה-סיגל (החרגול).

ראיתי את הרב אהרון הולך לאיטו העירה, ברגל, ללא ליווי. הוא ידע את הדרכים. חוש השמיעה החליף אצלו את חוש הראייה. נזכרתי בו בימים אלה של לפני פסח. הוא שדאג לכל אוכלוסיית העיר למצרכי מזון כשרים לפסח. וזו לא משימה פשוטה.

לקראת יום ביעור חמץ, אני מאחל לכולנו שביחד עם ביעור החמץ בבתינו נזכה לבער את החמץ מתוכנו, שנוציא כל מחשבה לא טובה מלבנו, שנגיע לחג כשרים וטהורים. כמו הבתינו  שהרעיות הנאמנות שלנו הטיבו להכין לפסח, נדע אנחנו להגיע לליל הסדר זכים ונקיים, אמן.

חג פסח שמח, כשר ומאושר ....

תמונה :  
,
           http://www.srugim.co.il/30775-% http://www.srugim.co.il/30775
-%

Aucun commentaire:

Enregistrer un commentaire

פחד

 פחד ריצה מטורפת ... אולי ישמע קול בכיי נורא עלילה יום צעקתי בלילה...(סליחות).  הפחד הגדול של חיי התרחש בהיותי בן חמש עשרה.  היית...