הגדת הכובסות

פסח מתקרב, הניקיונות, הכשרת הכלים, הקניות, כל ההכנות לקראת החג עדיין בעיצומן ולפני שאומר לכם "פסח שמח וכשר" , שתזכו לעוד שנים רבות, אספר לכם על הנביא אליהו, שלפי המסורת מופיע בפסח, ואנחנו שומרים לו מקום בשולחננו בליל הסדר. 

אליהו התשבי אומרים לנו רבותינו משאיר זיכרונות טובים למי שמגיע להם... האחרים יש להם מה שכתוב להם...  כול ואחד או מאקטובו . (כל אחד ומה שמגיע לו מהשמיים).

שתי שכנות, שרה אישה ענייה - שמחה ממה שיש לה-, ולאה עשירה - חייה טוב ובא לה ליותר -, גרות בכפר בקרבת מקום לנחל.

פסח מתקרב, למשפחה האמידה  אין  כל בעיות לערוך רכישות לחג. המשפחה הנזקקת לעומתה לא מצליחה לעמוד בהוצאות הרבות שהחג מזמן לה :  מצות, מצרכי מזון ובגדים חדשים לילדים.

בלית ברירה שרה לוקחת את הכבסים לנחל  :  אם אין בגדים חדשים, לפחות הלבוש של ילדיה, בעלה ושלה יהיו נקיים, מסודרים וללא חשש של חמץ.

היא עסוקה שעה קלה בשפשוף ושטיפה, כאשר איש בא בימים ניגש אליה ושואל אותה :

— מה מעשיך בתי ?

— אני מכבסת בגדינו, היא עונה.

— מדוע ? אין לכם חדשים לחג ?

— השבח לשם, יש לנו. הארונות שלנו מלאים פרטי לבוש חדשים.

— קניתם כבש ?

— כן, תודה לבורא עולם.

— רכשתם מצרכים לפסח ?

— תודה לשם, קנינו הכול. 

— ישתבח שמו לעד. שרצון השם יתקיים,  איחל הזקן.

לפני שנפרד ממנה הוא העניק לה מטבע זהב עבור קניות של הרגע האחרון.

שרה שבה לביתה הצנוע ולהפתעתה הוא לבש חג. הקירות היו צבועים. המטבח מלא מצרכי מזון, כבש נמצא קשור בחצר ולכך עשב. הארונות בחדרים היו מלאים חליפות ובגדים לרוב, שמלות ולבנים... היא פרטה את המטבע הזהב שקיבלה, עשתה עוד קניות ונשאר לה עוד הרבה כסף בארנק. ברכה מרובה ירדה על הבית.

 לאה השכנה החמדנית מתפעלת מכל העושר אשר נפל בבית שכנתה שרה וברוב סקרנותה, היא ניגשת אליה וחוקרת אותה. לאה אישה טובת לב וללא משוא פנים מספרת ללאה כל אשר עבר עליה בבוקר המבורך, על פגישתה עם האיש הזקן, על השאלות אשר שאל אותה, ועל המטבע הזהב אשר העניק לה, בקיצור כול השתלשלות העניינים.

 לאה החמדנית רוצה גם לקבל מתנות מהאיש הזקן הכול יכול. היא הולכת לנחל לבושה סחבות וכבסים בערימה עטופה בסדין בלוי על שכמה, היא צועדת, שמאל ימין אל המתנות...

היא מתחילה במלאכת הכיבוס כאשר איש בא בימים ניגש אליה ושואל אותה : 

 — מה מעשיך בתי ?

— אני מכבסת בגדינו, היא עונה.

— מדוע ? אין לכם חדשים לחג ?

— לצערי הרב אדוני, ארונותינו ריקים.

— קניתם כבש לפסח ?

— לא אדוני, אין לנו אפשרות כספית לעשות את הקנייה היקרה הזו.

—  יש לכם כל המצרכים בבית לצרכי החג ?

— לא אדוני, אנחנו מחכו לרצונו הטוב של השם. 

—  שרצון השם יתקיים איחל האיש הזקן והלך.

לאה חוזרת הביתה ולהפתעתה הרבה, היא מוצאת את המטבח שלה ריק מכל המצרכים שהיו מאוחסנים בו,  הכבש שהיה קשור בחצר מקודם איננו עוד וזה לא הכול : הארונות ריקים מכול הבגדים העשירים שהיו על המדפים ותלויים על הקולבים. צעקה גדולה יצאה מגרונה כאשר גילתה שארנקה מרוקן מכל השטרות המרשרשים ומהמטבעות המצלצלות... אליהו הנביא – זה היה הוא – העניש אותה על חמדנותה שלא במקומה, והתמונה אשר ציירה בפניו התגשמה. נקודה.

לקח : אדי לכרפה ולחדיד כלם (ניב טוניסאי) : זהו הסיפור וזהו לקחו...

אשרי השמח בחלקו.

מי שאין לו השם נותן לו ברכה

מי שיש לו, יודה לשם כי טוב כי לעולם חסדו.

לפי דב נוי 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%A0%D7%95%D7%99https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%91_%D7%A0%D7%95%D7%99

לקט מספרי סיפורים מהעדה התוניסאית

שבעים סיפור ועוד סיפור

אספו סטודנטים מאוניברסיטת חיפה    

תמונה :2008 avril  9 Les lavandières, tunecity, l'article de Camus

http://www.tunecity.net/?Les-lavandieres