עאמתי * ביה
דודה שלביה *- או כפי שכולם מכנים אותה ביה - , הנה אישה ידענית. היא למדה
בבית הספר היסודי עד לכיתה הגבוהה ביותר, Cours supérieur. בבית הספר דיברו צרפתית
ובכיתה ענתה לשם Béatrice. ברם, בשכונה היא זכתה
לכבוד והערצה תודות לכך שהיא לא רק ביקרה בבית הספר, היא גם זכתה בתעודת גמר : Certificat d'études primaires.
היא לא הייתה היחידה, אבל בין הבודדות אשר זכו,
בזמנים הרחוקים ההם.
דודה ביה גרה לידנו, רק קיר הפריד שני הבתים
שלנו. שני בתים תאומים-זהים, לאחד נכנסים מדרום ולשני מצפון. פרט לזה הם דומים
לחלוטין. גם דודה ביה דומה לאימא אם לא במראה, לפחות באופי ובחוש ההומור. שתיהן אהבו לפטפט ולקשקש יחדיו ולצחוק בקולי
קולות, צחוקים מדבקים כאלה, שאני בן ה-10 כשמעתי אותן, צחקתי מבלי להבין על מה
ולמה.
דודה שוכחת אי אילו פרטים...
יום אחד, דודה התלוננה שלא כהרגלה, שהיא
שוכחת...
- מרים אני הולכת למטבח ולא זוכרת מדוע נכנסתי.
- לא נורא, ביה, זה קורה מרוב עיסוקים...
- זה לא הכול, אני הולכת לשוק וחוזרת עם חצי
מהמצרכים... במקום אני לא זכרתי מה רציתי לקנות.
- ביה, יש לי פתרון עבורך : הניר סובל הכול.
תרשמי על ניר את רשימת הקניות שלך, אותה תשאירי פה במגירה בארונית המטבח, ביחד עם העיפרון.
- מרים, אני אשכח איפה הרשימה...
- לא תשכחי.
תקשרי מטפחת סביב שורש כף יד שמאל שלך.
בתוך המטפחת שימי פתק בו רשום מיקום הרשימה. כל פעם שתרצי לזכור איכן
הרשימה, תפתחי את המטפחת.
- תודה מרים, מה הייתי עושה בלעדיך ?
האם העצות של אימא הספיקו לדודה ביה לארגן את
סדר יומה ? נראה בהמשך.
דודה ביה מבשלת מלוכיה
כמה ימים יפים עברו... ריח משכר עולה מביתה של
דודה, הנחיריים שלי נפתחים לרווחה... דודה ביה קראה לנו מעבר לקיר המפריד. טיפסתי
מהר על הסולם לשאול מה רצונה, ומה היא
מבשלת ?
- ז'וז'ו בא לכם לאכול איתי מלוכיה ?
ירדתי במהירות הבזק את שלבי הסולם והעברתי לאימא
את המסרון. שנינו אוהבי מלוכיה מושבעים. אימא צעקה מעבר לקיר :
- כן.
אנחנו באים.
כן כל כך חזק, כדי להדגיש את רצוננו להשתתף
בארוחה המגרה. דודה ביה טבחית טובה בדיוק כמו אימא ולאכול איתה, זה עונג לחך ואושר
בכלל. היא כל חמודה שבא לשבת לידה
ולהקשיב...
ישבנו מסביב
לשולחן דודה ביה, אימא, שרה הבת של דודה ואני. בין שרה וביני הייתה חברות,
כימיה ומין שותפות של קונדסות כזו.
ובכן אכלנו, זה היה טעים-רצח. מה זה טעים. אימא
מבשלת מלוכיה, אבל נראה שמלוכיה זו מיוחדת בטעמה...
דודה ביה מוסיפה לנו ואנחנו לא מסרבים, מנגבים
עם לחם ונהנים.
- סחה * אומרת דודה המלומדת. המלוכיה טובה
לבריאות, היא מצוינת להורדת לחץ הדם, טובה למחזור הדם. ובשקט לוחשת לאימא :
- היא טובה לסקס מרים...
שתיהן צוחקות. שרה ואני פתחנו אוזניים... הייתה לחישה, אבל שמענו.
- דודה מה זה סקס ?
- חמוד, זהו מדע שתלמד בבית הספר התיכון.
- גם שרה תלמד ?
- כנראה...
- סקס זה טוב ?
- כנראה...
- את אוהבת סקס דודה ביה ?
זה מדע, כל מדע מעניין אותי...
- ביה, יש לך מתכון חדש ? שאלה אימא, גם כדי
להוציא את דודה ביה ממבוכה, וגם מפני שהאוכל ממש טעים...
- לא, המתכון הרגיל, יה עומרי *.
- היא טעימה מאוד. תני לי המתכון שלך, אולי
תחדשי לי.
- מזהיבה שני בצלים גדולים חתוכים במעט שמן,
עגבנייה עם חתך בצורת איקס, פלפל חריף, בשר באבא* שמן, מלח, קימל, כוסברה יבשה, אבקת מלוכיה?
אחרי שהבצל הזהיב, אני מוסיפה את המלוכיה, הבשר
חתוך, מוסיפה בגובה המצרכים את העגבנייה, המלח והפלפל. הטיבול בסוף הבישול.
המלוכיה כל כך טעימה שחיסלנו כמעט הכול. דחפתי
את המזלג שלי בתוך הסיר והעליתי גזר. אימא שלי התפעלה :
- ביה,
את מסתירה ממני ? את מוסיפה גזר למלוכיה ?
- בחיים לא. חיפשתי את הגזר הזה ולא מצאתי אותו
ביחד עם חציל. שמתי אותם על קרש החיתוך והם נעלמו.
דחפתי שוב את המזלג ומצאתי את החציל אותו חיפשה
דודה ביה. עיניה נפתחו לרווחה. לא ידעה מסכנה שהחציל והגזר סיימו חייהם בתוך סיר
המלוכיה.
- ואוו
אמרו ביחד אימא ודודה, לא מאמינות.
מעודד מהמציאות האלה, דחפתי את המזלג שוב לתוך
הסיר. משהו קשה עלה בחכה שלי. קשה ונוצץ.
- צמיד
צעקה אימא !
- הגורמט * שלי צעקה דודה ביה !
שרה ואני צחקנו לא מבינים את גודל הטרגדיה. אימא סיכמה במילה טובה :
- זו
הייתה ארוחת גורמט *, 18 קרט.
סנילית...
מאותה הארוחה בלתי נשכחת, קלטנו שדודתנו היקרה החלה לאבד מהזיכרון באופן דרסטי.
ביאור מילים :
עאמתי * : דודה שלי, מצד האב לעומת כאלתי דודה
שלי מצד האם.
דודה שלבייה * : יהודי טוניסיה אימצו שמות של
דגים. שלביה הנה שלבה קטנה.
יה עומרי
* : חיים שלי, בשביל יקרירתי.
סחה * : לבריאות.
גורמט * : צמיד בשפה הצרפתית Gourmette.
ארוחת גורמט * : ארוחת לאניני הטעם. משחק מילים, לפי Repas de fins gourmets.


Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire